Rila Monastery – Sofia – Plovdiv
הרגליים כאבו כשהתעוררנו מהירידה הממושכת למנזר רילה.
את הנעליים הרטובות הצבנו במרפסת כדי שיוכלו להתאוורר וכדי שהשמש תייבש אותם.
בסנדלים הלכנו לאכול ארוחת בוקר באחת המסעדות שבין המלון למנזר.
בסנדלים גם נכנסנו למנזר. זהו מתחם גדול בו ממוקמת הכנסייה הגדולה ולידה המגדל.
לא ניתן לעלות לקומות במבנה המקיף את המנזר אלא לשוטט ברחבה בלבד ולהיכנס למוזיאון ולחנות המזכרות שבקומה הראשונה בלבד.
מנזר רילה, מבט מהכניסה הפנימית
מנזר רילה, הכנסיה שבמתחם
כדי לעלות למגדל צריך לשלם. יש גם הסבר באנגלית, וזה בהחלט שווה. את החלונות אפשר לפתוח כדי לצלם את הנוף שמסביב.
שווה היה לעלות ולצפות שוב בהרים מהם הגענו אתמול בלילה.
לא קל היה לעלות למגדל, הרגליים כאבו וכאבו עוד יותר כאשר ירדנו ממנו, כל פסיעה מטה הורגשה היטב.
מנזר רילה, כנסיה
ארזנו את חפצינו במלון, חצינו את המנזר (שוב) לעבר רחבת החנייה והאוטובוסים, אבל אז התברר שהאוטובוס יוצא רק בשעה 15:00.
המתנו כמו מטיילים אחרים לאוטובוס שיוציא אותנו ממנזר רילה (Rila Monestery), דרך רילה (Rila) דרך דופניצה (Dupnitsa) עד לסופיה (Sofia).
מנזר רילה, עולים על האוטובוס בדרך לסופיה
היעד הבא שלנו הוא פלובדיב (Plovdiv). רצינו "לחתוך" ישירות לפלובדיב ולא לעבור דרך סופיה, אבל, ההמתנה לאוטובוס ברילה שכנעה אותנו להצפין לסופיה ומשם להגיע לפלובדיב.
3 שעות נסיעה נמשכה הדרך מרילה לסופיה. ארוך, גשום ונופים נהדרים.
מתחנת האוטובוס בסופיה לקחנו מונית לתחנת הרכבת (תחנת הרכבת נמצאת בערך בצד השני של העיר), רכשנו כרטיסים לרכבת לפלובדיב שעלו 8 לב לאדם ובשעה 18:30 יצאנו לדרך.
אבל היה עוד מכשול לפנינו. בקופת הכרטיסים לרכבת לא יודעים אנגלית וגם לא מתאמצים להבין. ללא עזרה של מישהו שקנתה כרטיסים לפנינו, כנראה שלא היינו מצליחים לקנות כרטיסים בכוחות עצמנו. שילמנו 16.20 לב עבור 2 כרטיסים לפלובדיב. עוד על החוויות שלנו ברכבת בולגריה תוכלו לקרוא כאן.
אתה מחזיק את הכרטיס ביד ואין ולו מילה אחת באנגלית. נדה, זירו, אפס, שום מילה באנגלית.
מכל הכתוב הצלחנו לזהות את התאריך ואת שעת יציאת הרכבת.
שוב היינו צריכים עזרה כדי להגיע לרציף.
ברציף אין שילוט, אין שום מילה גם לא באותיות קיריליות על כך שהרכבת הזאת מגיעה לפלובדיב ולעוד כמה ערים בדרך.
התיישבנו בקרון והתחלנו בנסיעה.
אם אתם חושבים שהנהג יכריז על תחנת העצירה הקרובה – אתם טועים. זה לא קורה.
בכל תחנה יוצא מנהל התחנה ובידו שלט: צידו האחד אדום וצידו השני ירוק, ובלילה יש לו פנס באותם צבעים, והוא שמורה לרכבת לעצור או לצאת לדרך.
בנוסף, לכרטיסנית יש פנס ביד והיא מאותתת לנהג הקטר שהוא יכול לצאת לדרך, לא לפני שהתכופפה ובחנה את תחתית הקרונות.
תחנת רכבת בולגרית, שימו לב למנהל התחנה המחזיק שלט
האם הנוסעים יורדים לרציף? מה פתאום! לאחר שהנוסעים יורדים מהרכבת הם צריכים לחצות מספר פסי רכבת, לפעמים אחד לפעמים שניים, עד שהם מגיעים לרציף. ככה זה בבולגריה.
ככה יורדים מהרכבת בבולגריה
הכרטיסן ובמקרה זה הכרטיסנית הנחמדה דוברת בולגרית בלבד, וכך גם מרבית הנוסעים.
הייתה מישהי שהתנדבה לספור לנו כמה תחנות עוד שנשארו עד פלובדיב והיא… טעתה.
כמעט ירדנו מהרכבת, אך זקנה נחמדה הבינה שאנחנו רוצים לפלובדיב (Plovdiv) ועיכבה אותנו.
בסופו של דבר ירדנו בפלובדיב לאחר 2:30 שעות נסיעה, ופנינו לאכסניה PBI כפי שרשום בספר בעמוד 128, 129 בספר, נקודה 34 על המפה ופרטים נוספים בעמוד 132.
הראינו לנהג המונית את המפה, נתנו לו לקרוא בשפתו את שמות הרחובות. ואפילו את שם הכיכר שליד האכסניה.
הוא התייעץ עם המוקד והראה סימנים שהוא יודע בוודאות היכן להוריד אותנו. אז ירדנו ב-PBI? מה פתאום! הוא פשוט הוריד אותנו היכן שנוח לו. והיכן היה לו נוח? ברחוב Saborna במרכז העיר העתיקה של פלובדיב. האכסניה שאליה רצינו להגיע היתה רחוקה משם.
בירור קצר העלה שחדר במלון עולה 68 לב והחדר באכסניה 50 לב. הלכנו על החדר וזאת הייתה טעות. לא רק בגלל החדר, אלא בגלל ארוחת הבוקר שלמחרת, שהייתה בליווי חתולים ודבורים מכל עבר במרפסת של בעל הבית.
יצאנו להסתובב בעיר העתיקה בלילה ולאכול במסעדה שברחוב Saborna שמעל הכביש הראשי העובר מתחת לעיר. באמפיתיאטרון הרומי הייתה הופעה (בבולגרית) ולא הבנו מי היו הזמרים, אבל מחיאות הכפיים היו עדות להתלהבות הקהל.
כמה זה עולה?
ארוחת בוקר רילה – 17 לב
מגדל רילה – 8 לב
אוטובוס לסופיה – 22 לב
מונית לרכבת – 29 לב
רכבת לפלובדיב – 16 לב
סנדוויצים לדרך – 5 לב
מונית למלון – 6 לב
מלון – 50 לב
ארוחת ערב – 21 לב
ליום הקודם: רילסקי – רילה
ליום הבא: פלובדיב – דבין
טרק בבולגריה 